ביטוח בע"מ נ' נעים

פסק דין

לפניי תובענה כספית (תביעת שיבוב), לאחר שהתובעת שילמה למבוטח שלה, מר גרין מוטי, תגמולי ביטוח, בגין נזק שנגרם למכוניתו בתאונה. על פי כתב התביעה, המבוטח נסע ברכבו בנסיעה איטית, כאשר הנתבעת, אשר נסעה עם רכבה מאחורי רכבו של המבוטח, פגעה ברכב המבוטח מאחור והדפה אותו אל עבר רכב שנסע מלפנים. לטענת התובעת, לרכבו של המבוטח נגרם נזק מלפנים ומאחור. בתמיכה לתובענה, צורפה חוו"ד שמאי, אשר כוללת פירוט הנזקים, תמונות והערכה כספית של הנזק. על פי כתב התביעה, התובעת שילמה למבוטח סכום של 14,418 ₪ (כולל הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה).

בכתב הגנתה מכחישה הנתבעת כי גרמה נזקים לרכבו של המבוטח. היא טענה שאין זה הגיוני להשית עליה תשלום נזק שנגרם לרכב המבוטח מלפנים, כאשר היא נהגה ברכב שלה ונסעה מאחור. עוד טענה הנתבעת, כי לרכבה לא נגרם כל נזק וכי לכן לא הגיוני שלרכבו של המבוטח נגרם נזק גדול, כנטען בכתב התביעה. עוד טענה הנתבעת, כי המבוטח נסע במהירות ובפראות וכי הוא הגורם לתאונה, גם אם היא נהגה מאחור. היא טענה כי היא חיילת תמימה ואין לחייבה בתשלום.

מטעם התובעת נשמעה עדותו של המבוטח, מר מוטי גרין, וכן עדותה של אשתו, אשר נסעה עמו ברכב בעת התאונה. על פי עדותו של מר גרין, אשר לא נסתרה בחקירה נגדית, הוא נסע במהירות איטית, כאשר לפתע קיבל רכבו מכה רצינית מאחור, אשר גרמה לו להתנגש ברכב שנסע לפניו. המבוטח העיד, כי לאחר כ- 10 דקות הגיע אביה של הנתבעת, אשר ביקש לקחת את רכבו של המבוטח למוסך שלו אך המבוטח סירב והעדיף לתקן את הרכב במוסך הסדר של חברת הביטוח. על פי עדותו של המבוטח, הוא סבר בתחילה שהמדובר הוא בנזק קטן, אך כאשר השמאי הגיע, הסתבר כי קיים נזק מתחת לפגושים. גם אשתו של המבוטח העידה על כך כי הנסיעה הייתה איטית וכי הנתבעת התנגשה ברכב שבו היא נסעה מאחור והדפה אותו אל הרכב שנסע לפנים.

הנתבעת בעדותה חזרה וטענה שהיא נסעה במהירות איטית וכי לא הגיונית טענת המבוטח כי היא הדפה אותו אל הרכב שנסע לפני רכבו. הנתבעת העידה כי "אולי נגעתי בו..." (עמ' 4, ש': 20 לפרוט') ו"לא הייתה התנגשות. זה לא היה מכה. ממני זה לא היה. קודם כל לאוטו שלי לא קרה כלום, שריטה. אני בהלם מהתמונות..." (עמ' 4, שו': 20-21 לפרוט'). בחקירה נגדית השיבה הנתבעת ואמרה שאולי היא קצת פגעה ברכבו של המבוטח. הנתבעת נשאלה מדוע היא ציינה בת/8 שהיא מוכנה לשלם על הנזק שנגרם לחלק האחורי ברכבו של המבוטח והיא השיבה שלפי החוק מי שפוגע מאחור הוא זה שצריך לשלם. בחקירה נגדית חזרה הנתבעת והכחישה כי רכבו של המבוטח נהדף אל עבר הרכב שנסע לפניו.

עוד נשמעה מטעם התובעת עדותו של אביה, אך לדבריו אין חשיבות לגבי נסיבות התאונה, שכן הוא לא נכח במקום התאונה בעת שזו התרחשה.

בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 5.6.13, ביקש אביה של התובעת לקחת את הרכב כדי לבדוק אותו על ידי שמאי מטעמו. בית המשפט נתן את האפשרות לכך ולכן הדיון נדחה להיום, על מנת לאפשר לנתבעת להגיש חוו"ד מטעמה. חוו"ד כזאת לא הוגשה מטעם הנתבעת והוברר בדיון כי הרכב של המבוטח נבדק על ידי שמאי, חבר של אביה של התובעת, אך, כאמור, לא הוגשה חוות דעת. לדברי האב, השמאי לא ידע לומר האם חלק פנימי של הפגוש הוחלף לפני הדיון הקודם או לאחריו.

לאחר שבחנתי את הראיות שלפניי, מצאתי שדין התובענה להתקבל במלואה. אמינים בעיני דבריהם של המבוטח ואשתו בדבר אופן התרחשות התאונה. רכבו של המבוטח נבדק על ידי שמאי, אשר חוות דעתו צורפה לכתב התביעה, כבר למחרת התאונה והנזקים שנמצאו ברכב הן מלפנים והן מאחור, נרשמו בחוות הדעת שנערכה על פי בדיקה זו. הנתבעת, הן בעצמה והן באמצעות אביה, העלו השערות כי הנזק נופח על ידי המוסך על מנת לגרוף רווחים ועוד טענות כאלה או אחרות מסוג זה. המדובר הוא בהשערות בלבד אשר לא נתמכו בראיה כלשהי. על פי עדותו של אביה של הנתבעת, הוא בדק אישית את הרכב כאשר הוא היה במוסך שבו תוקן ואם ברצונו היה כי הרכב ייבדק, כבר באותו שלב, על ידי שמאי או מומחה מטעמו, היה ביכולתו או ביכולת הנתבעת לעשות כן. עוד היה בידי הנתבעת להגיש חוות דעת לקראת הדיון שהתקיים היום, לגבי גובה הנזק או הצורך להחליף חלק כזה או אחר, בעקבות התאונה, אך היא לא עשתה כן. אשר לטענתה של הנתבעת כי לרכבה לא נגרם נזק וכי לכן, לא הגיוני הדבר שרכבו של המבוטח נפגע הן לפנים והן מאחור, הרי גם זה עניין שבמומחיות הוא וכאמור, יכולה הייתה הנתבעת להמציא חוות דעת של בעל מקצוע מטעמה, שכן הרכב נבדק על ידי אביה של הנתבעת כבר למחרת התאונה. עוד היה ביכולת הנתבעת לתעד את הפגיעות ברכב המבוטח במקום התאונה ואף למחרת, כאשר שהה הרכב במוסך "אייל", וזאת על מנת להוכיח את הטענה כי הרכב של המבוטח לא נפגע כלל. הנתבעת לא עשתה כן.

התוצאה מכך היא, כי עלה בידי התובעת להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי כתוצאה מפגיעתה של הנתבעת עם רכבה, ברכבו של המבוטח, נהדף רכבו של המבוטח אל עבר הרכב שנסע לפניו, כך שרכבו של המבוטח נפגע, הן מלפנים והן מאחור. בתמיכה לטענה בדבר גובה הנזקים הוגשה חוות דעת, אשר לא נסתרה. הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי, עורך חוות הדעת. מטעם הנתבעת לא הוגשה כל חוות דעת בדבר גובה הנזק או העדר סבירות, כטענתה של הנתבעת, לכך שהנזקים לרכבו של המבוטח נגרמו בשל פגיעת הנתבעת.

סוף דבר

התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 14,418 ₪, וכן אגרות משפט,

בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לגבי סכום התביעה מיום הגשת התביעה ולגבי האגרות מיום תשלומן ועד התשלום בפועל.

כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, שכ"ט עו"ד בסך 2,550 ₪ (כולל מע"מ), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

זכות ערעור – כחוק.

ניתן היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: